חיפוש

חגוניות - טוב או רע?

'חדגוניות - טוב או רע'

70 שנה עברו מאז שהסרטים ההוליוודיים מוגשים לנו בצבע, ועדיין הם אוהבים לתת לנו סיפורים של שחור-לבן. דמות מרכזית מייצגת את הטוב האולטימטיבי, עומדת מול יריבתה המייצגת את הרוע האולטימטיבי, נאבקת, ותמיד מנצחת. היא רוכבת אל עבר השקיעה, מוכנה לחיים אידיליים של שלווה ונחת. הרוע המוצג הוא רוע מוחלט, חסר זהות וחסר מורכבות; כיף לנצח אותו, ומותר לעשות הכל כדי להעלים אותו. וברגע שנעלם – אנו נושמים לרווחה ושוכחים ממנו מייד. עלילה כזו מספקת את הצורך המוסרי שלנו להצדיק את ההתמודדות שלנו עם הרע ואת האמצעים שאנו משקיעים בכך. הסיפור של יעקב אבינו איננו סרט הוליוודי, והוא מציע תמונה אמיתית יותר על החיים.

מדרש תנחומא (פרשה י"א) מגלה לנו מה התרחש בבוקר שלאחר ליל הכלולות של יעקב, כאשר הוא מגלה לתדהמתו שהוא לא נישא למי שהוא חשב. המדרש מתאר שיחה שבה יעקב מתקיף את לאה: "רמאית בת רמאי, למה עבדת עלי?" והיא עונה לו באותה מטבע: "תראו מי שמדבר, אתה זה שעבד על אבא שלך בעצמך" (המדרש בתרגום חופשי, כמובן...). זה איננו המדרש היחיד שמעלה תהיות באשר לטוהר המניעים של יעקב. בפרשה שעברה, על הפסוק "ויצעק צעקה גדולה ומרה" (בראשית כ"ז, ל"ג) אומר המדרש (בראשית רבה, ס"ז, ד) שעל הכאב העמוק שגרם יעקב לעשו שילמנו כפליים כאשר מרדכי היהודי במגילת אסתר שמע על המזימה הנוראה של המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", והגיב בדיוק באותו אופן ובאותם מילים שבהן הגיב עשו: "ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד', א').

מה מנסים המדרשים הללו לומר לנו? כולנו למדנו בבית הספר שיעקב פעל באופן ראוי לשבח כאשר גנב את הברכות מעשו. חז"ל בעצמם (במדרשים, רבים מהם מובאים בפירוש רש"י לתורה) מסרטטים את דמותו של עשו כמגלמת את כל הרוע וחוסר המוסריות בעולם, ומבצעים בו רצח אופי ללא רחם. נראה, אם כן, שגם חז"ל מאמינים כי מעשו של יעקב היו נכונים וצודקים, ועשו, בהיותו אדם נורא ואיום, קיבל את שמגיע לו.

ועדיין, המדרשים הביקורתיים יותר שציטטנו לעיל מזמינים אותנו להטיל בספק את החשיבה הבינארית שלנו, ואת העולם שמחלק בין טוב לרע באופן של שחור לבן. אפשר שחז"ל רומזים על כך שהמושגים "טוב ורע" אינם בינארים ואינם מוחלטים, ומעשהו של יעקב היה אמנם מוצדק מבחינה מוסרית, ועדיין שוכן בו ממד של "רע". ויש לקחת בחשבון, אומרים חז"ל, גם את ההשלכות של הממד הזה ואת המחיר שהוא גובה. יעקב שילם מחיר כבד לאורך כל חייו על מה שעולל לעשו, ולא פחות ממנו – גם צאצאיו. לבן מרמה אותו, לאה ורחל מרמות אותו, בניו מרמים אותו, והמן כמעט ומשמיד את עם ישראל. האם גניבת הברכות הייתה שווה את כל זה?

כאשר יעקב פוגש שוב את עשו, עשרים ואחת שנה לאחר "התרגיל המסריח" של נזיד העדשים, אנו עדים לפליטה פרוידיאנית קסומה להפליא של יעקב. לאחר שהם נפגשים, מתחבקים ומתנשקים, יעקב מתחנן בפני עשו שיקבל את המתנות שהוא שלח לו ביום הקודם, עשו עונה לו: "יֶשׁ לִי רָב (הרבה), אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ (כלומר: שמור את המתנות לעצמך)". בתגובה, עונה לו יעקב כך:

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "אַל נָא! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וַתִּרְצֵנִי. קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים, וְכִי יֶשׁ לִי כֹל". וַיִּפְצַר בּוֹ, וַיִּקָּח." (בראשית ל"ג, ט' – י"א)

יעקב נתן לעשו מתנות: עבדים, גמלים, כסף וכדומה. אלה היו הדברים שקיבל עשו. מדוע, אם כן, מבקש יעקב מעשו לקחת את ברכתו? האם יכול להיות שזוהי פליטת פה? ואולי אפשר אפילו לומר כי יש כאן מסר מכוון שמעביר יעקב לעשו ברמז, על כך שלמעשה הוא היה שמח לחזור בזמן ולבטל את אותה רמאות אומללה, אז, לפני עשרים ואחת שנים. עשו, כפי שזה נראה, הצליח להגיע למצב שהוא חי בשלום עם עברו. מבין שניהם, דווקא יעקב הוא זה שסוחב את עברו על כתפיו, ורואה בו משא כבד מנשוא.


נ.ב. אולי זה מסביר מדרש אחר המתאר נרטיב מזעזע משהו של חלום יעקב. במדרש (ויקרא רבה, כ"ט, ב), מסמלים המלאכים שעולים ויורדים בסולם את המעצמות הגדולות של העולם העתיק. עלייתם וירידתם של המלאכים מסמלים את עלייתה של המעצמה ושליטתה על העולם בשיא כוחה, ואת נפילתה ודעיכתה מתוך מצב של שחיתות וריקבון מוסרי. על פי המדרש, הקב"ה מציע ליעקב לעלות, ויעקב מסרב, זאת על אף הבטחתו של הקב"ה שבניגוד למעצמות שלפניו, הוא יעלה בלי לרדת. אולי סירובו של יעקב נובע מכך שלאחר שגזל מעשו את בכורתו וברכתו, יעקב מבין שנטייתו לשחיתות מוסרית איננה מעמידה אותו מעל אף אחד אחר.

שבת שלום!!

#הוליווד

#מלאכים

#יעקב

#עשיו

#המן

#פורים



0 צפיות

צרו קשר >>>

03-5463555
yakar.telaviv@gmail.com
יקר בפייסבוק

אפשר לתרום לנו באשראי או פייפאל, או בהעברה בנקאית 

לחשבון מספר 235434,

בנק הפועלים, סניף 574

על שם 'המרכז הדתי עטרת צבי' 

יקר' תל אביב הוא בית לקהילה ומרכז תרבות. 
אנחנו שואפים ליהדות עמוקה ותוססת, בועטת ומסבירת פנים. 
תמצאו כאן יהודים מרקעים שונים שמתחברים ללימוד מעמיק ותפילה אינטימית, מעורבות חברתית, סדנאות ואירועי תרבות.
כל אחד ואחת במסע שלו לדרישת האל.